צוות סינרגתי = הרמוניה של ניגודים = אחדות ולא אחידות!

יש לי חלום! 50 שנה בדיוק חלפו מאז הנאום ההיסטורי של מרטין לותר קינג בוושינגטון. בבית הלבן אמנם כבר יושב נשיא שחור ואפילו אצלינו אתיופית ולסבית זכו אתמול בתכנית הריאליטי "האח הגדול". אבל בפועל כואב לי לשמוע שוב ושוב שהמיעוטים עדיין מרגישים מופלים, לא מוכלים, "שקופים"...שיש ביניהם עוינות ותחרותיות, שפוגעת בחברה שלנו בכלל ובמקומות העבודה בפרט. הרבה אנרגיה מתבזבזת על מלחמות מיותרות, שחיקה של עובדים טובים או אי מיצוי פוטנציאל של תלמידים טובים עקב בעיות של תחושות קיפוח, אפלייה וחוסר שיוויון. על זה בדיוק אני עובדת בסדנאות שלי ובתהליכי הייעוץ בחברות וארגונים: איך מחברים בין אנשים מרקעים שונים, איך מגבירים אצלם את תחושת השייכות, איך יוצרים הרמוניה של ניגודים (כמו בתזמורת, בה יש מקום לקולות של כלי הנגינה השונים, וביחד הם יוצרים סינרגיה בה השלם גדול מסך חלקיו). בחברה הטרוגנית ורב תרבותית , יש מקום לפתח את מיומנויות של תקשורת בינאישית אפקטיבית - הקשבה, הכלה, קבלה, שאלת שאלות וכיוב' גם אם על פני השטח נראה כי הדברים מתנהלים כהלכה... יש זרמים תת קרקעיים שניתן לכוון, לתעל או לעצור! ואל תחמיצו את הסרטון " אלה החיים שלנו, ישראל" http://www.youtube.com/watch?v=s2TeKg4kOMc

http://www.youtube.com/watch?v=6KqoyK3U3g0 יאיר לפיד מתאר את עצמו כתלמיד בינוני עד למפגש ששינה את חייו עם מורה אחת שראתה אותו, פרגנה ליכולות שלו, האמינה בו "לראשונה בחיי הייתי הכי טוב במשהו". אני כל כך מאמינה ברעיון הפשוט אבל הענק הזה ואני אומרת אותו לכל המנהלים עימם אני נפגשת - תחפשו ותמצאו משהו טוב אצל העובד שלכם ותפרגנו לו על כך בגדול!!! קוראים לזה "אפקט פיגמליון", כל דבר שאנחנו מעצימים אותו, הולך וגדל. תעצימו את הטוב, הוא יגדל תעצימו את הרע, הוא גם יגדל.... הבחירה בידכם. תגמול מילולי יש לו אפקט אדיר, מחקרים מראים כי מנהל שמעצים את הצוות שלו, התפוקות עולות והביצועים משתפרים. זו עובדה, אם עובדות קשה להתווכח. שנה טובה לתלמידים ולעובדי ההוראה שמתחילים מחר את השנה החדשה מי יתן ולכל אחד מכם יימצא המישהו שיגיד לו עד כמה הוא נפלא ומיוחד!

‫שר האוצר יאיר לפיד בפורום הפיס לחינוך 22.8.13‬‎ - YouTube http://www.youtube.com/watch?v=6KqoyK3U3g0 נאום שר האוצר יאיר לפיד בפורום הפיס לחינוך 2013

סדנה לראש-השנה להפוך את החלום למציאות

כדי שהשנה באמת תצליחו לעשות את קפיצת המדרגה שאתם מייחלים לה.

אמונה ואימון = הצלחה !!!

אמונה היא לעשות את הצעד הראשון גם כשאינך רואה את כל התמונה".          מרטין לותר קינג      אמונה (מתוך "הסוד" ערן שטרן) כשאתה מאמין שאתה יכול להשיג משהו ופשוט הולך על זה, הדרך להגיע לאן שאתה רוצה מתחילה להיבנות עם כל צעד קדימה שאתה עושה. כל צעד קדימה באמונה, מניח עוד אבן דרך מלפנים עבור הצעד הבא שלך, עד שברגע מסוים אתה מביט מסביב ומגלה שהגשמת את מה שרצית, את מה שהאחרים לא האמינו שתוכל להשיג...והנה עכשיו זאת המציאות הפיסית המוחשית שלך ואתה חי אותה...ועם זה אף אחד כבר אינו יכול להתווכח, אפילו לא אתה. התמקד באושר...כוון את תשומת ליבך רק על הטוב ביותר!   וכעת, בפתחה של שנה חדשה, אני מזמינה אותך לקחת אחריות ולעצב ביחד איתי את השנה הבאה כדי להשיג את התוצאות המיוחלות בדרך המהירה ביותר ובעוצמה הרבה ביותר.  לתאום פגישה 052-2254848   www.greatresults   gilirv@gmail.com

מפתחות לניהול זמן אפקטיבי

גנבי זמן חיצוניים: להכיר את האנשים שרגילים להפתיע אותי בבקשות דחופות, ולהעמיד להם גבולות.

גנבי זמן פנימיים: להכיר את ההרגלים שלי  שמקשים עלי לעבוד בצורה אפקטיבית, ולשנות אותם.

תכנון:  להקדיש את 5 הדקות הראשונות של היום לתכנון סדרי עדיפויות וצורת העבודה.

רישום: לרשום פעם בשבוע את מטרותיך לשבוע הקרוב (מטרה + פרוק לפעולות).

            לחשוב גם על יעדים חודשיים, רבעוניים ושנתיים כדי לא לאבד את נקודת המבט הכוללת.

תחקיר: להקצות כמה דקות, בסוף כל יום, לבדיקה שכל מה שתכננתי אכן בוצע. 

תכנון המחר: להקצות כמה דקות, בסוף כל יום, לתכנון יום המחר.

מיקוד: מיון וקביעת סדרי עדיפויות. אבחנה בין חשוב לדחוף. להתחיל את היום במשימות החשובות ביותר.

תיזמון- הקצאת זמן ריאלית לכל פעילות שקבעתי. זמן התחלה וזמן סיום.

ריכוז משימות: לרכז משימות דומות (טלפונים, תיוק וכיו"ב), ולטפל בהן בבת אחת.

תגובה מיידית: לטפל בכל מסמך פעם אחת, לקרוא ולזרוק, או לטפל מייד -לפי העניין.

מנוחה: לא לשכוח, להקצות זמן לעצמי – למנוחה, רוגע, משפחה, מילוי המצברים.

יתרון יחסי: מה אני יכול להאציל לאחרים? את מי אני איכול לגייס לעזרתי? לתת לאחרים לבצע את מה שאין לי בו               יתרון יחסי או ידע מספיק.

מודעות עצמי- מתי השעות הכי טובות שלי? מתי השעות "המתות"?

מצבור חירום: לתכנן סטוק - מצבור חירום - של  "חורי זמן" לטיפול בבעיות לא צפויות חיצוניות.

אסרטיביות - זכור, שלפעמים כדי להגיד "כן" לדברים יותר חשובים, צריך להגיד "לא" לדברים אחרים.

התמדה וחזרה כדי להטמיע את ההרגלים החדשים הם מרכיב חיוני.  GBL

Good –מה היה טוב?

Bad – מה לא היה טוב ודורש שיפור?

Learning      –הפקת לקחים וביצוע פעולות אחרות

כלים לניהול זמן:

רישום שבועי ויומי: רשום את המטלות השבועיות פעם בשבוע. כל יום הסתכל ברשימה המקורית, ארגן רשימה משופצת, וסדרה לפי העדיפויות (1,2,3).

קביעת זמנים: רשמת  את המטלות החשובות. עכשיו תכנן ביומן מתי תבצע אותן.

קבע יעדים: ועבור עליהם בקביעות כדי לעדכן אותם.

נאום ההשראה הטוב בעולם של סטיב ג'ובס: "זמנכם קצוב, אל תבזבזו אותו"

סרטון ביוטיוב עם כיתוביות בעברית - 14 דק' של הנאה והשראה

http://www.youtube.com/watch?v=m1vAcjNyJ0U

-12 ביוני 2005, כשנה לאחר שאובחן בגופו הסרטן שיהרוג אותו שש שנים וחצי מאוחר יותר, העניק סטיב ג'ובס הרצאה לסטודנטים באוניברסיטת סטנפורד. בין היתר, הוא דיבר על המוות. וזה הלך ככה:

"לכבוד הוא לי להיות אתכם היום, באחת האוניברסיטאות המעולות בעולם. מעולם לא סיימתי קולג'. למען האמת, עצם הימצאי כאן, עכשיו, הוא הדבר הכי קרוב שהיה לי אי פעם לקבלת תואר אקדמאי. היום אני רוצה לספר לכם שלושה סיפורים מחיי. לא ביג דיל. פשוט שלושה סיפורים.

הסיפור הראשון הוא על לחבר את הנקודות.

נשרתי מריד קולג' אחרי שישה חודשים, אך נשארתי שם עוד 18 חודשים לפני שעזבתי סופית. למה נשרתי מהקולג'? התשובה לכך מתחילה עוד לפני שנולדתי. אמי הביולוגית הייתה צעירה לא נשואה שסיימה קולג', והיא החליטה למסור אותי לאימוץ. היא הרגישה, בעוצמות ניכרות, שראוי שיאמצו אותי בוגרי קולג', וכך הכל מוכן לאימוצי בלידתי על ידי עורך דין ואשתו. אלא שכאשר צצתי בעולם, השניים החליטו ברגע האחרון שמה שהם רוצים באמת זו בת. אז הוריי, שהיו ברשימת ההמתנה, קיבלו טלפון באמצע הלילה: 'התפנה לנו תינוק זכר בפתאומיות, רוצים אותו?'. הם השיבו: 'ברור שכן'.

הביולוגית גילתה בשלב מסוים שאמא שלי מעולם לא סיימה קולג' ושאבי אפילו לא סיים תיכון. היא סירבה לחתום על מסמכי האימוץ. כמה חודשים מאוחר יותר היא התרככה וחתמה, אחרי שהוריי הבטיחו לה שיילכו יום אחד לקולג'.

17 שנים אחר כך, אני הלכתי לקולג'. בנאיביות, בחרתי בקולג' שהיה יקר כמעט כמו סטאנפורד, וכך בזבזתי את כל חסכונות הוריי, בני מעמד הפועלים. אחרי שישה חודשים שם, לא הצלחתי להבין מה הערך בזה. לא היה לי שמץ מושג מה אני רוצה לעשות בחיי, או איך הקולג' עתיד לעזור לי בפתרון החידה הזו. והנה אני, מבזבז את כל הכסף שהוריי חסכו כל חייהם. החלטתי לנשור ולסמוך על ההנחה שהכל יהיה בסדר. זה היה די מפחיד בזמנו, אבל במבט לאחור זו הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי בחיי. ברגע שנשרתי הייתי יכול סוף סוף להפסיק לבוא לשיעורים שלא מעניינים אותי, ולהתחיל לפקוד את אלה שכן עניינו אותי.

זה לא היה רומנטי כמו שזה אולי נשמע. לא היה לי חדר משלי ונאלצתי לישון על הריצפה בחדרו של חבר. הייתי מחזיר בקבוקי קוקה-קולה תמורת פיקדון של 5 סנט, כדי לקנות אוכל. הייתי הולך ברגל שבעה מיילים בכל יום ראשון בבוקר, כדי לקבל ארוחה אחת ראויה בשבוע במקדש של הארי קרישנה. אהבתי את זה. ולא מעט מהדברים בהם נתקלתי עקב סקרנותי והאינטואיציה שלי, הוכחו כיקרים מפז מאוחר יותר.

הרשו לי לתת לכם דוגמא אחת: רד קולג' הציע אולי את לימוד הקאליגרפיה הטובים במדינה. בכל הקמפוס, כל פוסטר, כל מודעה, היו קאליגרפיה במיטבה. מאחר שנשרתי רשמית ולא נדרשתי עוד להתייצב בכיתות, החלטתי להצטרף ללימודי קאליגרפיה כדי ללמוד איך עושים את זה. למדתי על serif ועל san serif typefaces, כמו גם איך לגוון את המרווחים בין שילובים שונים של אותיות. זה היה נפלא, היסטורי, תחכום אמנותי בדרך שהמדע לא יכול לתפוס, זה היה מרתק/

לכל זה לא הייתה אפילו תקווה לנגיעה מעשית כלשהי בחיי. אבל, עשר שנים מאוחר יותר, כאשר שקדנו על עיצוב מחשב המקינטוש הראשון, הכל חזר אליי; ועיצבנו הכל לתוך המאק. זה היה המחשב הראשון עם טיפוגרפיה יפהפייה. אם לא הייתי נושר מקולג', למקינטוש לא היה typefaces ומגוון רחב של פונטים מרווחים בפרופורציה. ומאחר ש'חלונות' של מיקרוסופט פשוט העתיקו את המאק, סביר להניח שלאף פי.סי לא היה אותם. כמובן, זה היה בלתי אפשרי לחבר את הנקודות במבט קדימה, בזמן שהותי בקולג'. אבל, זה היה מאוד מאוד ברור במבט לאחור, עשר שנים אחר-כך.

שוב, אי אפשר לחבר את הנקודות במבט לעתיד, ניתן רק לחברן במבט לאחור. אז אין לך ברירה אלא לסמוך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתידך. אתה חייב להאמין במשהו, תחושת הבטן שלך, גורל, החיים, קארמה, מה שלא יהיה. הגישה הזו מעולם לא הכזיבה אותי, והיא זו ששינתה את חיי.

הסיפור השני הוא על אהבה ואובדן.

היה לי מזל - מצאתי מה אני אוהב לעשות בשלב מוקדם בחיי. ווז ואני התחלנו את אפל בג'ראז' של הוריי כשהייתי בן 20. עבדנו קשה ותוך עשר שנים אפל התפתחה מרק שנינו לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. בדיוק שחררנו את ההמצאה הנפלאה ביותר שלנו, המקינטוש, ואני חגגתי יומולדת 30. ואז פוטרתי. איך אפשר להיות מפוטר מחברה שאתה עצמך הקמת?

ובכן, כשאפל גדלה שכרנו מישהו שחשבתי שהוא מוכשר מאוד ומתאים להוביל את החברה יחד איתי. בשנה הראשונה, הכל הלך טוב. אבל אז החזון האישי של כל מאיתנו החל לנוע לכיוון אחר ובסופו של דבר החלטנו להיפרד. כשהחלטנו כך, הדירקטוריון צידד בו. כך שבגיל 30 הייתי בחוץ, ובאופן פומבי ביותר. מה שהיה מרכז חיי הבוגרים התפוגג, וזה ריסק אותי.

בחודשים הראשונים אחר כך, לא ממש ידעתי מה לעשות. הרגשתי שאכזבתי את דור המפתחים הקודם, שהפלתי את הכדור דווקא כשנזרק לעברי. נפגשתי עם דיוויד פקארד ובוב נוייס וניסיתי להתנצל על שדפקתי הכל ככה. הייתי כישלון פומבי מאוד, ועברו בי מחשבות על התרחקות פיזית מעמק הסיליקון. אבל משהו, באיטיות, התחיל לצוץ בתוכי - עדיין אהבתי את מה שעשיתי. שרשור האירועים באפל לא השתנה בכלום. ספגתי דחייה, אבל הייתי עדיין מאוהב. החלטתי להתחיל שוב.

לא ראיתי את זה אז כך, אבל פיטוריי מאפל היו הדבר הטוב ביותר שהיה יכול לקרות לי. כובד ההצלחה פינה את מקומו לקלילות של להיות חלוץ שוב, פחות בטוח בכל דבר. זה אפשר לי להיכנס לאחת התקופות היצירתיות ביותר בחיי.

במהלך חמש השנים הבאות, הקמתי חברה בשם NeXT, חברה נוספת בשם פיקסאר - והתאהבתי באשה מדהימה שעתידה להיות אשתי. פיקסאר יצרה את סרט האנימציה הראשון למחשב, "צעצוע של סיפור", וזה כיום סטודיו האנימציה המצליח ביותר בעולם. בצירוף מקרים יוצא דופן, אפל רכשה את NeXT, חזרתי לאפל, והטכנולוגיה שפיתחנו בנקסט עומדת כיום בלב הרנסנס הנוכחי שחווה אפל. לורנס ואני הקמנו משפחה נפלאה יחד.

אני משוכנע למדי שכל זה לא היה קורה, אלמלא הייתי מפוטר מאפל. זו הייתה תרופה שטעמה איום ונורא, אבל אני מניח שהמטופל היה זקוק לה. לפעמים החיים מכים אותך בראש עם לבנה. אל תאבדו אמונה. אני משוכנע שהדבר היחיד שגרם לי להמשיך, הייתה הידיעה שאני אוהב מה שאני עושה. אנחנו חייבים למצוא מה אנחנו אוהבים, וזה נכון לעבודה שלכם בדיוק כפי שזה נכון בנוגע לבני הזוג שלכם.

העבודה גוזלת חלק גדול מאוד מחייכם והדרך היחידה להיות מסופקים לגמרי היא לעסוק במה שאתם תופסים כג'וב נהדר. והדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת, היא לאהוב את מה שאתה עושה. אם לא מצאתם את זה עדיין, תמשיכו לחפש. אל תתפשרו. וכמו תמיד, בענייני הלב, תדעו כשתמצאו. וכמו קשר זוגי נפלא, זה רק הולך ומשתפר עם השנים. אז תמשיכו לחפש עד שתמצאו. אל תתפשרו.

הסיפור השלישי שלי הוא על מוות.

כשהייתי בן 17, קראתי ציטוט שהלך בערך ככה: 'אם תחיה כל יום כאילו היה יומך האחרון, ביום מן הימים ללא ספק תהיה לך סיבה לכך'. זה הותיר בי רושם ומאז, במשך 33 שנים, אני מביט במראה כל בוקר ושואל את עצמי: 'בהנחה שזה יומי האחרון, האם ברצוני לעשות מה שבכוונתי לעשות היום בפועל?' אם התשובה הייתה 'לא' במשך יותר מדי ימים ברצף, ידעתי שאני צריך לשנות משהו.

לזכור שאני אמות בקרוב - זה הכלי החשוב ביותר שהיה בעזרי בקבלת ההחלטות הגדולות והחשובות ביותר בחיים. כמעט הכל - כל הציפיות החיצוניות, הגאווה, כל הפחדים ממבוכת הכישלון - כל אלה נופלים הצידה למול המוות, ומשאירים רק מה שבאמת חשוב.

לזכור שאתה עומד למות - זו הדרך הכי טובה שאני מכיר להימנע מהמלכודת של לחשוב שיש לך מה להפסיד. אתה כבר עירום. אין סיבה לא ללכת אחרי לבך.

לפני כשנה, אובחנה אצלי מחלת הסרטן. עברתי סריקה ב-7:30 בבוקר והיא הראתה בבירור גידול בלבלב שלי. לא ידעתי אז אפילו מה זה לבלב. הרופאים אמרו לי שזה כמעט בוודאות סוג של סרטן שאינו ניתן לריפוי, ושאני לא צריך לצפות לחיות יותר משלושה עד שישה חודשים. הרופאים המליצו לי ללכת הביתה ולסדר את ענייניי, שזה בשפת הקוד של הרופאים להתכונן למוות. זה לנסות להגיד לילדים שלך בכמה חודשים, כל מה שהתכוונת לומר להם בעשר שנים. זה גם להבטיח שהכל יהיה מסודר, כדי שהמשפחה שלך תוכל לעבור את זה קל ככל שאפשר. זה גם להגיד שלום לאנשים.

חייתי עם הדיאגנוזה הזו כל היום. מאוחר יותר, בערבו של אותו יום, עברתי ביופסיה, שבה הכניסו אנדוסקופ לגרוני, דרך קיבתי ואמצעות מחט שאבו כמה תאים מהגידול בלבלב. קיבלתי סמי הרדמה, אבל אשתי, שהייתה שם, אמרה לי שכאשר הרופאים צפו בתאים אלה במיקרוסקופ הם התחילו לבכות, כי התברר שיש לי סוג נדיר ביותר של סרטן שניתן לריפוי באמצעות ניתוח. עברתי את הניתוח - ואני בסדר עכשיו.

זה היה הכי קרוב שהתקרבתי למוות, ואני מקווה שזה יהיה הכי קרוב שאתקרב אליו במשך כמה עשורים נוספים. אחרי ששרדתי את זה, אני יכול לומר לכם עכשיו במעט יותר נחישות מאשר במצב בו המוות הוא רק קונספט אינטלקטואלי: אף אחד לא רוצה למות. אפילו אנשים שרוצים לעלות לגן עדן לא רוצים למות בדרך לשם.

ואף על פי כן, המוות הוא גורל שכולנו חולקים. אף לא אחד, אי-פעם, התחמק מזה. וזה מה שצריך להיות, כי המוות הוא כנראה ההמצאה האדירה ביותר של החיים. הוא משנה חיים. הוא מפנה את הישן ופותח דרך לחדש. כרגע, החדש זה אתם אבל ביום מן הימים, לא בעוד זמן רב, תהפכו בהדרגה לישנים - ותפונו. סליחה שאני כה דרמטי, אבל זו האמת.

זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר. אל תילכדו בדוגמה, כלומר: אל תחיו לפי תוצאות המחשבה של אנשים אחרים. אל תניחו לרעש של דעות האחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם. והכי חשוב, שיהיה לכם אומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם. הם, איכשהו, כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות. כל השאר, משני.                                                                      

המרוץ לרשויות המקומיותהכנת מועמדים לבחירות, למכרזים, לראיונות עבודה ולהופעה מול קהל

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות נכנסת לישורת האחרונה.

נפגשת בימים אלו עם מועמדים הרצים לרשויות , הנחושים לגייס את כל המשאבים האישיים והסביבתיים כדי להצליח במשימה זו.

המטרה: להיבחר!

האמצעי: עבודה קשה.

הזדמנות נוספת תהיה רק בעוד 5 שנים...

על מה אנחנו מתמקדים?

• איך הופכים כל מפגש למשמעותי ועוצמתי.
• איך משאירים חותם, מהו המיתוג העצמי שלך  וממתגים את הערך המוסף שלך כדי שיצביעו דווקא בעדך.
• איך מניעים אנשים לעבוד עבורך.
• איך מתמודדים עם חסמים מנטאליים ודעות קדומות.
• איך מעבירים מסרים בצורה אפקטיבית.
• עמידה מול קהל – תקשורת מילולית ושפת גוף.  
• איך מכל זה, יוצרים תהודה תקשורתית

אשמח לעמוד לרשותך ולעזור לך להגשים את המטרות שלך!!!

ליווי מקצועי ואישי המקנה לך את היתרון על פני המתחרים

לחלום בגדול, להעיז, להצליח!!!!

לתאום פגישת הכרות 052-2254848

הנושאים עליהם נעבוד בליווי אסטרטגי של מועמד לבחירות:

   זיהוי החוזקות ומינופן.

   מיתוג אישי – הייחוד שלי, מהם הערכים אותם אני מביא איתי וכיצד יקדמו את הבוחרים.

   התמודדות עם החולשות, הסרת חסמים רגשיים (אני לא מספיק טוב, למה לי להכניס ראש בריא 
       למיטה חולה, אחרים טובים ממני).

   חשיבה יצירתית- פתרונות מחוץ לקופסה, לתת תקווה חדשה, אמונה שאפשר לשנות ולהשפיע.

   שיפור היכולת להעביר מסרים ברורים וקולעים.

   אבחון צרכים ואפיון הבוחרים הפוטנציאלים.

   רתימה, גיוס, השפעה.

   הפעלת מנופים – יצירת לידים.

   הפצת המסרים בכלים המתאימים.

   קשר חיובי ופורה עם התקשורת.

   שפת גוף.

   

רקע אישי:

גילי ראובני (M.A.) –Great Business Results   

מאמנת עסקית ואישית, יועצת ארגונית ומנחת סדנאות

מעצימים את ההון האנושי, מייצרים תנופה עסקית, מחוללים את השינוי.

בין לקוחתי:

• ראשי רשויות שנבחרו ומועמדים המתמודדים לבחירות 2013. 
• ליווי בעלי תפקידים מרכזיים במועצות האזוריות,ברשויות מקומיות ובקיבוצים.

פרטים נוספים: .gilirv@gmail.com   052-2254848   www.greatresults.co.il