יש לי חלום!
50 שנה בדיוק חלפו מאז הנאום ההיסטורי של מרטין לותר קינג בוושינגטון.
בבית הלבן אמנם כבר יושב נשיא שחור
ואפילו אצלינו אתיופית ולסבית זכו אתמול בתכנית הריאליטי "האח הגדול".
אבל בפועל כואב לי לשמוע שוב ושוב שהמיעוטים עדיין מרגישים מופלים, לא מוכלים, "שקופים"...שיש ביניהם עוינות ותחרותיות, שפוגעת בחברה שלנו בכלל ובמקומות העבודה בפרט.
הרבה אנרגיה מתבזבזת על מלחמות מיותרות, שחיקה של עובדים טובים או אי מיצוי פוטנציאל של תלמידים טובים עקב בעיות של תחושות קיפוח, אפלייה וחוסר שיוויון.
על זה בדיוק אני עובדת בסדנאות שלי ובתהליכי הייעוץ בחברות וארגונים: איך מחברים בין אנשים מרקעים שונים, איך מגבירים אצלם את תחושת השייכות, איך יוצרים הרמוניה של ניגודים (כמו בתזמורת, בה יש מקום לקולות של כלי הנגינה השונים, וביחד הם יוצרים סינרגיה בה השלם גדול מסך חלקיו).
בחברה הטרוגנית ורב תרבותית , יש מקום לפתח את מיומנויות של תקשורת בינאישית אפקטיבית - הקשבה, הכלה, קבלה, שאלת שאלות וכיוב'
גם אם על פני השטח נראה כי הדברים מתנהלים כהלכה... יש זרמים תת קרקעיים שניתן לכוון, לתעל או לעצור!
ואל תחמיצו את הסרטון " אלה החיים שלנו, ישראל" http://www.youtube.com/watch?v=s2TeKg4kOMc
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה