מה קודם למה – ההתנסות או הרגש "אנחנו בוחרים את השמחות והעצב שלנו הרבה לפני שאנחנו חווים אותם" -חליל ג'ובראן

אני ממליצה על המאמר המעניין לגישת הסינפסות של ד"ר דינה אייזן. (https://www.facebook.com/synapsot.page) מקובל לחשוב שאנחנו יצורים רציונאליים המגיבים למתרחש מסביבנו באופן הגיוני. כשמתרחש אירוע עצוב, אנחנו עצובים ואם קורה משהו משמח, אנחנו מאושרים. האומנם? לעתים קרובות ניווכח שאנשים מתייחסים באופן שונה לחלוטין לאותם אירועים עצמם. נניח שאנחנו בפקק תנועה או שהאוטו מסרב להניע. לכאורה הדבר מזמין התייחסות רגשית שלילית. אך באורח פלא יש בינינו כאלה שאינם נותנים למצב להשפיע על הרגשתם והם מוצאים בו משהו חיובי לשמוח עליו (יש לי יותר זמן להרהורים, אני יכולה לחוות נסיעה באוטובוס ופגישה עם אנשים שלא ראיתי מימיי). הגישה המוקדמת, האוטומטית, לחיים תכתיב את הרגש שיופיע מול כל מתרחש. ימימה אמרה: אין המצבים קובעים למהות, המהות קובעת למצבים. המהות הטובה שלנו יכולה לזהור בכל המצבים. אנו יכולים ללמוד גישה חדשה שתטיב עמנו ועם העולם. הידיעה שיש לנו זכות בחירה לגבי הרגשות שלנו מעניקה לנו את החירות לחיות בשמחה, לעתים למרות המתרחש החיצוני. מלאכה סינפטית שבועית: מה גרם לכם לצער השבוע? ומה לשמחה? האם היה באמת קשר בין ההתרחשות לרגש?